avta-lawyersfad947c3

ייפוי כוח מתמשך

studio14@codenet.co.il (studio 14) — Tue, 11 Jul 2023 13:46:53 GMT

הכוח בידיים שלכם להחליט כבר עכשיו על עתידכם

מה זה בעצם ייפוי כוח מתמשך? מדובר במסמך משפטי שנערך אצל עורך דין שעבר הכשרה מיוחדת והוסמך ע"י האפוטרופוס הכללי ומשרד המשפטים בעריכת ייפוי כוח מתמשך בעניינים רפואיים, רכושיים ואישיים.

למעשה מדובר בכלי לתכנון עתידי, המאפשר לכל בגיר לקבוע מראש מי הוא רוצה שידאג לענייניו כאשר לא יוכל לעשות זאת בעצמו ובאיזה אופן.

מהם היתרונות בייפוי כוח מתמשך?

מדובר בכלי הסכמי שלא מערב את בית המשפט ומהווה חלופה למינוי אפוטרופוס.

ייפוי הכוח המתמשך נערך מראש על ידי אדם, המכונה הממנה, המעוניין לתכנן את עתידו במידה שחלילה יקרה אירוע מסוים שבגינו לא יהיה מסוגל עוד להחליט על עצמו. הממנה עורך אותו כשהוא צלול ובר דעת ומתוך מחשבה אחראית, הוא למעשה קובע את זהות "ממשיך דרכו" בחייו, המכונה מיופה הכוח, מתווה עבורו את הדרך וקובע כללים להתנהלות בענייניו בעתיד. בדרך זו הוא למעשה עדיין מחליט בענייניו אך באמצעות אחר – כך קולו, דעותיו ובחירותיו נשמעות ונחשבות.

להבדיל, במצב של מינוי אפוטרופוס, בני המשפחה הם אלו שיצטרכו לפנות לבית המשפט בשעת משבר, לאחר שיקיריהם איבד את כשירותו באופן פתאומי, ומאותו הרגע להתנהל מול האפוטרופוס ובית המשפט אשר יקבע את זהות האפוטרופוס. כלומר, במצב זה אין לאדם שליטה לא על הזהות הממונה ולא על ההחלטות שיקבל עבורו.

יתרון נוסף הוא כניסתו לתוקף של ייפוי הכוח - ייפוי הכוח נכנס לתוקף ברגע שהממנה חדל להיות מסוגל להבין בענייניו ומיופה הכוח מוסר הצהרה על כך לאפוטרופוס הכללי. ברירת המחדל בחוק לקביעה שאדם חדל להבין בענייניו היא באמצעות חוות דעת מומחה, אך ניתן לקבוע גם בכל דרך אחרת (ובלבד שלא לפי החלטת מיופה הכוח בלבד). כשאין ייפוי כוח מתמשך, אין מנוס מלהגיש בקשה לבית המשפט למינוי אפוטרופוס על מנת שיקבע מי יהיה האפוטרופוס ולמה הוא יוסמך.

על מנת להשאיר את הכוח בידיים שלכם, באמצעות עריכת ייפוי כוח מתמשך אתם יכולים לבחור למנות את האנשים שאתם נותנים בהם אמון כמיופי הכוח שלכם, את אלה שאתם יודעים שידאגו לרווחתכם ולהמשך חיים באיכות טובה ובהתאם לציפיותיכם.

כשאנו נפגשים במשרדנו עם ממנה, מי שבחר לערוך ייפוי כוח מתמשך, אנו מנהלים שיח פתוח, מלא רגישות עם ירידה לפרטי פרטים על מנת לסייע לו בעצם "להכתיב" את עתידו, וכך למעשה להבטיח שקט נפשי מקסימלי בעתיד.

רבים מלקוחותינו שבחרו לערוך ייפוי כוח מתמשך ציינו בפנינו שעל אף הקושי לחשוב על האפשרות שהם לא יוכלו לקחת אחריות על חייהם בעתיד, היכולת שלהם כבר עכשיו להכין מסמך המבטא את הרצונות שלהם ואת הצרכים שלהם ולקבוע מי יהיו האחראים עליהם, סיפקה להם הקלה ואפילו שיחררה אותם מדאגות.

משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה בכל הנוגע לעריכת ייפוי כוח מתמשך.

תוכלו להתקשר אלינו ולהתייעץ איתנו ואנו נדע להדריך אתכם הכי טוב.

דיני נזיקין

studio14@codenet.co.il (studio 14) — Tue, 11 Jul 2023 13:45:14 GMT

הייתם מעורבים בתאונת דרכים? אל תפנו לבד לחברת הביטוח

תאונת דרכים היא אירוע מטלטל ומלחיץ והרבה פעמים המעורבים בה שרויים בבלבול רב ולא יודעים כיצד צריך ונכון להתנהל.

קבלו מאתנו מדריך מקוצר כיצד לפעול שלב אחר שלב:

במקרה של תאונה חשוב מאוד לתעד את האירוע. כך, ככל שניתן, קחו את פרטי המעורבים בתאונה - שם הנהג, מספר הטלפון, צילום רישיון הנהיגה וצילום תעודת הביטוח שלו. צלמו את הפגיעה של כלי הרכב המעורבים, וכן לא פחות חשוב, נסו לצלם את הרכבים בשטח, באופן שיהיה ניתן לראות כיצד הרכבים עומדים על הכביש. כך, ככל שחברת הביטוח תנסה להכחיש את עצם קרות התאונה יהיה לכם תיעוד מלא לכך.

חשוב מאוד לפנות לקבלת טיפול רפואי סמוך למועד התאונה. חשוב להכיר שניתן גם להזמין אמבולנס למקום ואין צורך לחשוש מהעלויות מכיוון שתקבלו בהמשך החזר מחברת הביטוח. גם אם אתם סבורים שלא קרה דבר, חשוב לגשת למיון לקבלת טיפול רפואי. בהרבה מקרים לא תרגישו מיד הכאב אך המצב עלול להחמיר וחשוב לגשת לבדוק.

ציינו בפני כל מי שבודק אתכם ובכל שלב שהייתם מעורבים בתאונת דרכים ותפרטו בפניו כל כאב ו/או מגבלה שאתם חשים. כל תלונה שלכם מתועדת ולאחר מכן המסמכים הרפואיים מועברים לחברת הביטוח שבוחנת את התיק.

עליכם להקפיד על קבלת טיפול רפואי לאורך זמן. הקפידו לשמור את כל המסמכים הרפואיים מכל בדיקה שהייתם בה, כולל צילומים למיניהם, הפניות וכן קבלות של רכישת תרופות, אביזרים ושל נסיעות לבדיקות השונות.

בהזדמנות הראשונה גשו לתחנת המשטרה הקרובה לאזור מגוריכם לדווח על התאונה - בתום מילוי המסמכים תקבלו אישור משטרה שתצטרכו להגיש בהמשך לחברת הביטוח. ודאו שכל הפרטים מלאים נכון והמקרה מתואר בדיוק ולפרטי פרטים.

בהזדמנות הראשונה, ובטרם פנייתכם לחברת הביטוח שלכם, תצרו קשר עם עורך דין המומחה בתחום שיוכל להדריך אתכם כיצד להתנהל צעד אחר צעד, שייעץ לכם בכל שלבי ההליך ולמעשה ייסע לכם להימנע מטעויות מול חברת הביטוח.

והכי חשוב בשלב הראשוני - תתרכזו בלהחלים.

משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה בכל הנוגע למיצוי זכויותיכם. אנו מזמינים אתכם ליצור עמנו קשר בכל שלב. אל תפנו לחברת הביטוח לבד, אנו נדאג להדריך אתכם ובכך להגדיל את סיכויי התביעה שלכם.

נדל"ן

studio14@codenet.co.il (studio 14) — Tue, 11 Jul 2023 13:14:06 GMT

מה חשוב לשים לב בעת רכישת דירה מקבלן? בואו נדבר פרקטי

החלטתם לרכוש דירה מקבלן? בשעה טובה! אנחנו כאן כדי להפנות את תשומת לבכם למספר סוגיות אשר חוזרות על עצמן בחוזי רכישה מסוג זה:

הבטחת כספיכם - חשוב שתדעו כי על פי חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), התשל"ה-1974 (להלן: "החוק"), מוכר אינו רשאי לקבל מקונה סכום העולה על 7% ממחיר הדירה, אלא אם הקונה קיבל בטוחה על פי החוק. לכן, תמיד תשאלו מה הבטוחה הניתנת לכספיכם והאם הקבלן התקשר עם בנק מלווה.

מה זה אומר בעצם? כל תשלום שאתם משלמים מעל 7% מהתמורה, חייב לקבל בטוחה בהתאם לחוק (קרי, קבלת ערבות בנקאית או ביטוח של הכספים או רישום משכנתה לטובת הקונה או רישום הערת אזהרה לטובת הקונה או העברת בעלות). הבטוחות נועדו להבטיח כי הכספים ששילמתם יוחזרו אליכם במקרה שתהיה מניעה משפטית לקיים את החוזה.

לפיכך, ככל שהקבלן טרם התקשר עם בנק מלווה לטובת העמדת ערבות בנקאית (הבטוחה הנפוצה ביותר בחוזים מסוג זה) והוא לא העמיד בטוחה חלופית – אינכם מחויבים לשלם דבר (מעל ל7%, אשר יועברו ישירות לחשבון הנאמנות של עורכי הדין של הקבלן), וכן, גם אם הגיע המועד לתשלום על פי הסכם הרכישה.

לוח התשלומים - חשוב לשים לב למבנה לוח התשלומים בהסכם הרכישה והאם קיימת אפשרות הקדמת תשלומים. מחיר הדירה המופיע בהסכם הרכישה מוצמד למדד תשומות הבניה (המתפרסם בכל 15 לחודש). לפיכך, כל חוב שנותר לתשלום מושפע מעליית המדד אשר מתווסף אליו. ככל שלוח התשלומים מרווח ונותרים סכומים גבוהים לתשלום לקראת הסוף, מחיר הדירה מתייקר כתוצאה מעליית המדד. חשוב לבדוק מהו מדד הבסיס שנקבע בחוזה, לעיתים בפרויקטים מתקדמים מדד הבסיס יהיה קודם למועד חתימת החוזה מה שמשפיע באופן משמעותי על מחיר הדירה. ודאו שיש לכם את האופציה להקדים תשלומים ובכך לחסוך את עליית המדד.

עורך דין של הקבלן - רוכשים רבים נוטים לחשוב שעורך הדין מטעם הקבלן מייצג גם אותם בעסקה, זאת לאור העובדה שבמסגרת הסכם הרכישה הם מחויבים בתשלום שכר טרחה לעורך הדין של הקבלן. הדבר מטעה רבים וחשוב להכיר שעורך הדין של הקבלן אינו מייצג את שני הצדדים, ושכר הטרחה המבוקש על ידו הוא בהתאם לחוק ונוגע אך לפעולת העברת הזכויות המבוצעת על ידו עבור שני הצדדים.

כאשר אינכם מיוצגים על ידי עורך דין מטעמכם נוצר מצב של חוסר איזון אינטרסים בין שני הצדדים - בעוד שעורך הדין של הקבלן דואג לאינטרסים שלו בלבד, הרוכש נשאר חשוף מול חוזה אחיד דרקוני. חשוב מאוד לקחת ייצוג הולם של עורך דין הבקיא בחוק, יודע כיצד לגשת להסכמי רכישה מקבלן ויודע לזקק מתוך כלל הסעיפים בהסכם הרכישה את הנקודות החשובות עבור הרוכש ולהתאים את ההסכם לאינטרסים שלו באמצעות עריכת נספח שינויים רחב להסכם הרכישה.

ולסיום, קבלו טיפ זהב מאתנו - ברוב המקרים כשאתם יושבים מול נציג מכירות מטעם החברה ומקבלים החלטה לרכוש את הדירה, אתם תדרשו לחתום על בקשת רכישה שמתמצתת את ההסכמות ביניכם. אנו ממליצים לכם לקרוא טוב את תוכן בקשת הרכישה, מכיוון שהיא כוללת בתוכה מספר סוגיות משפטיות ומסחריות מהותיות שבמועד מאוחר יותר, במסגרת המו"מ המשפטי על ההסכם הפורמלי, קשה מאוד "להתמקח" עליהם מהסיבה שכבר חתמתם שאתם מסכימים להן בבקשת הרכישה. אנחנו מאוד מבינים את "הלחץ" שמופעל עליכם לחתום באותו מעמד (הרי מי לא מכיר את זה שאם לא תחתמו היום - מחר כבר המחיר יעלה או שהדירה כבר לא תהיה?) ועל ההתרגשות שמלווה בצעד המשמעותי של לרכוש דירה, אך המלצה מאתנו - תעצרו שניה, תקראו, תשאלו ותבינו היטב על אילו תנאים מקדימים ומחייבים אתם חותמים ואפילו נצלו את "הלחץ" שמופעל עליכם לטובתכם כקלף מיקוח מול הנציג שמאוד להוט שתחתמו כאן ועכשיו.

משרדנו עומד לרשותכם לכל שאלה ו/או הבהרה בכל בנוגע לרכישת דירה מקבלן ובכלל.

תוכלו להתקשר אלינו ולהתייעץ איתנו אפילו לפני החתימה על בקשת הרכישה.

תחרות והגבלים עסקיים

support@codenet.co.il (support codenet) — Tue, 11 Jul 2023 08:50:17 GMT

צמצום ההכרה בטענת "מחיר מופרז" בדיני תחרות

לאחר שבית המשפט העליון הכשיר את השימוש בטענת המחיר המופרז בדיני התחרות כאשר קבע בפסק דין תקדימי כי ניתן לנהל תובענה ייצוגית נגד מונופול בעילת מחיר מופרז – כעת היא מגיעה לסופה.

בפרשת תנובה בית המשפט העליון דן בהרכב של שלושה שופטים בערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי אשר במסגרתו התקבלה תובענה ייצוגית נגד תנובה ונקבע כי תנובה קבעה מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן לגבינת קוטג' ובכך הפרה את הוראות סעיף 29א לחוק התחרות הכלכלית, התשמ"ח-1988.

במסגרת הערעור בית המשפט העליון בוחן את הטענה באמצעות המבחן הדו-שלבי להחלת העילה, כדלקמן: בשלב הראשון – יש לבחון אם מדובר במחיר גבוה במיוחד, שהוא מחיר העולה באופן ניכר על המחיר שהיה נקבע בתנאי תחרות בשוק. בחינה זו תערך בהסתמך על מבחני העזר המקובלים בהקשר זה: מבחן העלויות, מבחני השוואה ומבחן ניתוח הרווחיות. בהינתן מענה חיובי לשאלה בשלב הראשון, בשלב השני יש לבחון אם מדובר גם במחיר בלתי הוגן, שנובע מניצול לרעה של כוח מונופוליסטי אשר נטל ההוכחה בשלב זה עובר אל בעל המונופולין.

בהתאם ליישום מבחנים אלו, קובע בית המשפט העליון כי קביעתו של בית המשפט המחוזי מבוססת על תשתית עובדתית חסרה ולא הוכח שהמחיר שקבעה תנובה לקוטג' היה גבוה באופן משמעותי מזה שהיה נקבע בתנאי תחרות. בכך בית המשפט העליון למעשה מקבל את הערעור של תנובה ומדגיש כי מעצם הקביעה כשלעצמה כי לתנובה יש כוח שוק משמעותי, לא נובעת מאליה המסקנה כי המחיר שקבעה בלתי הוגן.

בית המשפט העליון מבהיר כי על בתי המשפט לנקוט גישה זהירה ומרוסנת במיוחד בבואם להכריע בתובענה ייצוגית שעניינה בטענה לקביעת מחיר מופרז, משום שהניסיון לקבוע מהו מחיר גבוה במיוחד ובלתי הוגן כרוך בקשיים משמעותיים, שאינם ניתנים לפתרון בכלים משפטיים בלבד והדבר אינו מתפקידיו ומיכולותיו של בית המשפט, ולא לשם כך נועדו דיני התחרות בכלל, ועילת המחיר המופרז בפרט.

ניתן לראות כיצד בפרשת תנובה בית המשפט העליון מצמצם את החלת העילה ומגדירה כחריג בדיני התחרות, שכן היא אינה עוסקת בפעילות אנטי תחרותית, אלא בסוגיה צרכנית, ולפיכך קובע כי יש ליישמה בהתאם ולייחדה למקרים שבהם גובה המחיר ומידת מופרזותו "דוקרים את העין וברורים לכל" .

תחרות והגבלים עסקיים

info@codenet.co.il (my target) — Sun, 24 Jul 2022 15:35:54 GMT

רשות התחרות פרסמה גילוי דעת בעניין אופן בחינת כוח שוק משמעותי

כזכור, בתחילת השנה נכנס לתוקפו התיקון לחוק הגבלים עסקיים, המכונה כעת חוק התחרות הכלכלית (להלן: "החוק"). במסגרת התיקון הורחבה הגדרתו של המונח "בעל מונופולין", כך שמעתה בעל מונופולין בעיני החוק הוא לא רק מי שמחזיק בנתח שוק הגבוה מ-50%, אלא גם מי שמחזיק בכוח שוק משמעותי (גם אם נתח השוק שלו נמוך מ-50%).

חשוב להדגיש שהחוק אינו אוסר על עצם ההחזקה בכוח שוק משמעותי. ואולם, ל"טייטל" נלוות חובות מחמירות שמטרתן להבטיח תחרות הוגנת ולמנוע את ניצול המעמד המונופוליסטי לרעה. שחקנים שייתכן ומחזיקים בכוח שוק משמעותי ומוגדרים כבעלי מונופולין צריכים ראשית, להיות מודעים לכך; ושנית, לתכנן את התנהלותם בהתאם.

ביום 21 ביולי 2019 פרסמה רשות התחרות את גילוי דעת 2/19, ובו היא מבקשת ליצוק תוכן ולהסביר כיצד היא מפרשת את המונח "כוח שוק משמעותי":

מהו כוח שוק משמעותי?

על פי גילוי הדעת, כוח שוק משמעותי הוא היכולת לקבוע תנאי אספקה (כמו, מחיר, כמות, איכות, מגוון, זמינות ועוד) שנחותים באופן משמעותי, ובאופן שאינו ארעי, בהשוואה לאלה אשר היו נקבעים בשוק תחרותי, ביחס לכלל לקוחותיו או לקבוצה מסוימת מתוכם. במילים אחרות, כוח שוק משמעותי מתבטא ביכולת של שחקן להרע את תנאי האספקה מבלי שיחשוש לאבד לקוחות רבים מדי לטובת המתחרים, שאלמלא כך המהלך לא יהיה כדאי עבורו.

המבחן לקיומו של כוח שוק משמעותי - מידת הריסון מצד הביקוש ומצד ההיצע:

כוח שוק משמעותי כרוך כאמור ביכולת להתנהג באופן חופשי מרסנים תחרותיים משמעותיים. קיימים שני סוגים של רסנים תחרותיים: ריסון מצד הביקוש (כלומר, ריסון כתוצאה מהתגובה הצפויה של הלקוחות להעלאת מחירים) וריסון מצד ההיצע (כלומר, ריסון כתוצאה מהתגובה הצפויה של המתחרים). המחזיק בכוח שוק משמעותי יפעל ללא חשש משמעותי מתגובה הן מצד הביקוש והן מצד ההיצע.

מבחינת הריסון מצד הביקוש, גוף מחזיק בכוח שוק משמעותי יותר ככל שלקוחותיו ימשיכו לרכוש את המוצר שלו גם אם הוא קובע תנאי אספקה נחותים מהתנאים התחרותיים. המאפיינים להיעדר ריסון מצד הביקוש הם:

נתח השוק שמחזיק אותו שחקן - ככל שנתח השוק שבידיו גדל כך עולה הסיכוי שאין לצרכנים חלופה אחרת מלבד ההתקשרות עם אותו ספק, וכי הוא פועל עם פחות רסנים תחרותיים, ולהיפך. לכן, יהיה זה נדיר שגוף שמחזיק נתח שוק נמוך יהיה בעל כוח שוק משמעותי. את נתח השוק של הגורם הנבחן יש לבחון גם ביחס לנתחי השוק של שאר השחקנים - כאשר קיים פער גדול בין נתח השוק שבידי השחקן הגדול בשוק לבין נתחי השוק שבידי יתר המתחרים, הדבר עשוי לחזק את כוח השוק שבידי אותו גורם, גם כאשר נתח השוק שלו קטן יחסית.

מאפיין נוסף לבחינת כוח שוק משמעותי הוא מידת הבידול בין המוצרים שהשחקנים בשוק מציעים. ככלל , ככל שיש בידול גדול יותר בין המוצרים, קטנה מידת התחליפיות בין המוצרים ובהתאם גם גדל כוח השוק שבידי כל אחד מהם.

גם קיומם של חסמי מעבר ללקוחות עשויים להקנות לשחקנים חזקים כוח שוק משמעותי, אפילו אם הם מספקים לשיעור נמוך יחסית מהלקוחות בענף.

מבחינת הריסון מצד ההיצע, במקרים בהם תגובה מצד ספקים אחרים, קיימים ופוטנציאלים (כמו כניסה לשוק או התרחבות), להרעת תנאי האספקה של הגורם הנבחן צפויה לקרות בהסתברות גבוהה, במהירות ובהיקף מספק –אזי יש לומר כי ישנו רסן תחרותי וכי אין בידי אותו ספק כוח שוק משמעותי.

מידת הריסון תלויה בחסמי הכניסה וההתרחבות העומדים בפני המתחרים הקיימים והפוטנציאלים (כמו, יתרונות לגודל, מגבלות כושר ייצור, הוצאות גבוהות, רגולציה, מוניטין ועוד) - ככל שחסמים אלה גבוהים יותר, כך יורדת ההסתברות לכניסה והתרחבות ופחות סביר שאפשרויות אלה מרסנות את כוח השוק שבידי ספק קיים.

גילוי הדעת מספק אינדיקציות נוספות העשויות להעיד על קיומו של כוח שוק משמעותי:

כך, בחינת אופן ההתנהלות בפועל של הגורם הנבחן עשויה להיות בעצמה אינדיקציה נוספת אשר תחזק את המסקנה שהוא מחזיק בכוח שוק משמעותי. למשל, כאשר ספק מסוים דורש בלעדיות או מתנה רכישת מוצר אחד באחר - עצם היכולת לכפות על הלקוחות להסכים לדרישות אלה עשויה (אך לא בהכרח) להעיד על היעדרם של רסנים תחרותיים ועל כך שהוא מחזיק בכוח שוק משמעותי.

בנוסף, לפי גילוי הדעת, ישנם שווקים בעלי מאפיינים מיוחדים, אשר יש בהם כדי להשליך על אופן בחינת כוח שוק. למשל, שווקים בהם קיים אפקט רשת – היינו, התועלת שכל מי שמשתמש במוצר מפיק ממנו עולה ככל שעולה מספר המשתמשים במוצר. המדובר למעשה בסוג של חסם כניסה, אשר עשוי להעניק יתרון למי שכבר בשוק ושכבר יש לו מאגר לקוחות גדול ולהגדיל את כוח השוק שבידיו; שווקים בהם יש אינטגרציה אנכית – כלומר, כאשר הגורם הנבחן פועל גם בשוק המשמש כתשומה למוצר הנבחן. כוח שוק עלול להיווצר, שכן השחקן המבקש להיכנס לשוק הנבחן ייאלץ להיכנס גם לשוק משיק בדומה למתחרהו, ולכן ייאלץ להתמודד עם חסמי הכניסה בשני השווקים.

כוח שוק שמקורו בהתנהלות מותאמת:

לבסוף, גילוי הדעת מבקש לחדד תופעה כלכלית של "כוח שוק שמקורו בהתנהלות מותאמת". תופעה זו רלוונטית לשווקים אוליגופולים (ממועטי מתחרים), כאשר השחקנים החזקים בשוק נמנעים ללא תיאום מפורש או משתמע מלחזר באופן מקביל ועקבי זה אחר הלקוחות של זה. ככל שלא קיימים רסנים תחרותיים אחרים, לפי גילוי הדעת, עשוי כל שחקן מהשחקנים בשוק כזה להחזיק בנתח שוק משמעותי כלפי לקוחותיו שלו.

לקריאת גילוי הדעת המלא .

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה/הבהרה בעניין.

הבהרה: עדכון זה נועד לספק מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו.

תחרות והגבלים עסקיים

info@codenet.co.il (my target) — Wed, 29 Jun 2022 13:34:11 GMT

תיקון מקיף בחוק הגבלים עסקיים (אשר ייקרא מעתה – "חוק התחרות הכלכלית") – מה הוא כולל?

ביום 1 בינואר 2019 אישרה הכנסת תיקון נרחב לחוק הגבלים עסקיים, התשמ"ח-1988, שמעתה ייקרא "חוק התחרות הכלכלית" (להלן: "החוק"). בהתאם, מכוח התיקון, רשות הגבלים עסקיים תקרא מעתה רשות התחרות, הממונה על הגבלים עסקיים ייקרא מעתה הממונה על התחרות ובית הדין להגבלים עסקיים ייקרא מעתה בית הדין לתחרות.

מעבר לשינוי הטרמינולוגי, מדובר בתיקון המקיף ביותר שנערך בחוק מאז חיקוקו והוא בעל השלכות רחבות ומשמעותיות על ההתנהלות העסקית של גופים רבים במשק הישראלי.

להלן התיקונים המרכזיים לחוק, בתמצית:

1. מיזוגים – לפני התיקון, אחת החלופות [מבין שלוש] המקימה חובה להגיש לרשות הודעה על מיזוג חברות ולקבל את אישורה למיזוג, חלה כאשר מחזור המכירות המצרפי של החברות המתמזגות יחד עלה על 150 מיליון ₪ בשנה שקדמה למיזוג.

התיקון מעלה את הרף משמעותית וקובע כי מחזור המכירות של החברות המתמזגות יעמוד על 360 מיליון ₪ (ובלבד שמחזור המכירות של לפחות שני צדדים למיזוג עולה על 10 מיליון ₪). המשמעות של התיקון היא, למעשה, צמצום חובת הדיווח והנטל הבירוקרטי על מיזוגים הנחשבים "קטנים" ושאינם בעלי השלכות תחרותיות של ממש.

2. הסדרים כובלים – לפני התיקון, העונש המרבי על עבירות הגבלים עסקיים עמד על 3 שנות מאסר (ואילו רק כאשר העבירה כללה נסיבות מחמירות עלה העונש המרבי ל-5 שנות מאסר).

התיקון מחמיר את תקרת הענישה ביחס לעבירת הקרטל בלבד, הנתפסת כעבירה החמורה ביותר במסגרת החוק, וקובע כי העונש המירבי בגינה יעמוד על 5 שנות מאסר, ללא תלות בנסיבות ביצוע העבירה. לגבי יתר העבירות, העונש המירבי יעמוד על 3 שנות מאסר (כאשר ביחס אליהן בוטלה האפשרות להגדיל את עונש המאסר המרבי ל-5 שנים בהתקיימן של נסיבות מחמירות). המשמעות, מעבר להחמרה הברורה בענישה, היא שסיווגה האוטומטי של עבירת ההסדר הכובל כ"פשע" משליכה גם על תקופת התיישנות העבירה שתעמוד מעתה על 10 שנים וגם על הסמכת הרשות לקבל צו להאזנת סתר בחשד לקיומו של קרטל, ללא צורך להוכיח נסיבות מחמירות [בשונה מלפני התיקון].

3. דיני מונופולין – לפני התיקון, הגדרת בעל מונופולין התבססה על מבחן נתח השוק (Market Share) של בעל המונופולין – לפיו כאשר שחקן מסוים מחזיק בנתח שוק העולה על 50%, אותו שחקן ייחשב מבחינת החוק כבעל מונופולין. נזכיר, כי כאשר שחקן מוגדר כבעל מונופולין, חלים עליו איסורים שונים לניצול מעמדו המונופוליסטי לרעה, שאינם חלים על שחקנים בשוק שאינם מוגדרים כבעלי מונופולין.

בעקבות התיקון, התווספה להגדרה מבחן נוסף, הוא מבחן כוח השוק (Market Power), אשר יתבסס על מדדים מהותיים [להבדיל ממספריים]. המשמעות של התיקון היא, למעשה, הרחבת ההגדרה, כך שתאפשר להטיל חובות גם על שחקנים שאמנם אינם מחזיקים מספרית בנתח שוק משמעותי, אך בעלי כוח שוק משמעותי. בכך הופכים דיני המונופולין רלוונטיים לחברות רבות נוספות רבות שעד היום פעלו מתחת לרדאר הרשות. לנוכח המשמעות המיידית של תיקון זה על התנהלותם העסקית של גופים רבים במשק, בימים אלה פרסמה הרשות טיוטת גילוי דעת לבחינת כוח שוק, עליה נפרט בהרחבה במאמר נפרד.

4. אכיפה מנהלית – לפני התיקון, העיצום המרבי שניתן היה להטיל על תאגידים מפירי החוק עמד על 24 מיליון ₪.

בעקבות התיקון, העיצום המירבי יעמוד על 100 מיליון ₪ (פי 4) או 8% ממחזור המכירות של התאגיד המפר בגין כל הפרה. המשמעות של התיקון היא חיזוק משמעותי של ההרתעה מול החברות הגדולות והחזקות במשק כנגד פגיעה בתחרות.

5. אחריות נושאי משרה – לפני התיקון, כאשר נמצא שתאגיד עבר על החוק, הועמדו לדין התאגיד, היחידים המעורבים בעבירה וגם המנהל האחראי.

התיקון לחוק קובע חובה עצמאית ופוזיטיבית על כל נושא משרה בתאגיד לפקח ולעשות "כל שניתן" למנוע עבירה על פי החוק על ידי התאגיד ועל ידי עובדי התאגיד. לפי התיקון, כאשר נמצא שתאגיד עבר על החוק – קמה חזקה כי נושא המשרה הפר חובתו זו, אלא אם הוא מוכיח שעשה כל שניתן כדי למנוע את קרות העבירה. הפרת הוראה זו מטילה על נושא המשרה עונש מרבי של שנת מאסר וקנס כספי. המשמעות היא, כי התיקון מחמיר דרמטית עם נושאי משרה בתאגיד ומחייב אותם בנקיטת פעולות פוזיטיביות לשמירה על החוק, כאשר בכוחו להטיל על נושאי המשרה סנקציות (פליליות ומנהליות) גם כאשר הם כלל לא היו מעורבים בביצוע העבירה.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה/הבהרה בעניין.

ליטיגציה

info@codenet.co.il (my target) — Wed, 29 Jun 2022 13:34:11 GMT

הרפורמה הדרמטית בתקנות סדר הדין האזרחי תכנס לתוקפה בעוד שנה – כל מה שצריך לדעת על התקנות החדשות

ביום 5 בספטמבר 2018 חתמה שרת המשפטית, הגב' איילת שקד, על תקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ח-2018 ("התקנות החדשות"), המחליפות את התקנות הקיימות, תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 ("התקנות הישנות") ואשר ייכנסו לתוקפן ביום 5 בספטמבר 2019.

השוואה שטחית בין התקנות החדשות לתקנות הישנות מגלה, כי בעוד שהתקנות הישנות כוללות 532 תקנות (!), התקנות החדשות כוללות 180 סעיפים בלבד. השוואה זו, המלמדת על צמצום של 70% מהתקנות, מעידה, לבדה, על הדרמטיות שברפורמה.

להלן השינויים מרכזיים בתקנות החדשות:

עקרונות יסוד: פרק שלם המגדיר את עקרונות היסוד של ההליך האזרחי התווסף לתקנות החדשות, וביניהם – סעיף האוסר על שימוש לרעה בהליך המשפטי על ידי בעל דין או בא כוחו. עקרון זה אמנם נקבע עוד קודם לכן בהלכות בית המשפט העליון, אך נדירות הפעמים שבתי המשפט הנמוכים העניקו לו ערך של ממש. כאשר עקרון זה מוגדר כעת כעקרון-על לתקנות עצמן, ניתן להניח שיהיה בו כדי לחזק את בתי המשפט, כמי שמעבר לתפקידם להכריע בסכסוך בין הצדדים הבאים לפתחם, עליהם גם לדאוג שהסכסוך עצמו - עוד בטרם יוכרע - יתנהל בדרך הוגנת. עיגון העיקרון בא לידי ביטוי גם בעילות החדשות למחיקת תביעה – המקנות לבית המשפט את הסמכות להורות על מחיקה במקרים שבו התובע נמנע מלקיים את הוראות סדרי הדין ו/או במקרה של שימוש לרעה בהליכי משפט.

ביטול סדרי דין: התקנות החדשות מבטלות לחלוטין הליכים מסוג סדר דין מקוצר והמרצת פתיחה. כידוע, סדר דין מקוצר נועד להקל במקרים של הגשת תביעות אזרחיות לגביית חובות קצובים. ואילו ההליך המכונה המרצת פתיחה, נועד בעיקרו להקל בתביעות שאינן מחייבות בירור עובדתי מסובך. ההליך המהיר המיוחד היחיד שלא בוטל ושנשאר גם במסגרת התקנות החדשות הוא "דיון מהיר" (המוכר לנו כ"סדר דין מהיר"), לתביעות עד 75,000 ₪.

מגבלות על כתבי הטענות העיקריים: התקנות החדשות מחלקות את כתב התביעה וכתב ההגנה לשלושה חלקים, כאשר בחלק הראשון יופיעו פרטים טכניים; בחלק השני יפורטו העובדות בתמצית; ולאחר מכן בפרק השלישי והארוך יותר, ייכלל פירוט מלא של העובדות. התקנות החדשות גם מגבילות את ארכם של כתבי הטענות באופן טכני למדיי, כך שחלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על חמישה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על שישה עמודים אם הוגש לבית המשפט השלום, ועל תשעה עמודים אם הוגש לבית המשפט המחוזי. ואולם, בתביעה שהוגשה לבית המשפט המחוזי בסכום העולה על 2.5 מיליון ₪, חלקו השני של כתב הטענות לא יעלה על עשרה עמודים וחלקו השלישי לא יעלה על עשרים עמודים.

חובת דיון מקדמי בין הצדדים: הדיון המקדמי יתקיים לאחר הגשת כתב הטענות האחרון וטרם ישיבת קדם המשפט הראשונה, מחוץ לכותלי בית המשפט, לשם צמצום הפלוגתות ויריעת המחלוקות בין הצדדים, לשם השגת הסכמות בעניין ניהול ההליך, החלפות מסמכים לשם ליבון המחלוקת וכדי לבחון את האפשרות ליישב הסכסוך באמצעות מנגנון חלופי. לאחריו, יידרשו הצדדים לדווח לבית המשפט על השתלשלות הדיון המקדמי, במסגרת טופס המצורף לתקנות. בנוסף, בכל תביעה מעל 40 אלף ₪, יישלחו הצדדים לניסיון גישור ללא תשלום.

ככלל, לא יוגשו בקשות בכתב – נוהל רשימת בקשות במקום: התקנות החדשות עושות סוף ל"פינג-פונג" הבלתי נגמר בין הצדדים במסגרת בקשות בכתב וקובעות, כי מעתה לא יהיה ניתן להגיש בקשות בכתב עד לדיון קדם המשפט הראשון בהליך (למעט חריגים ספציפיים). במקום זאת, כל צד יידרש להגיש לפני קדם המשפט רשימת בקשות (עמ' 1 מקסימום לכל בקשה) בהן מבקש שבית המשפט ידון. הצד שכנגד יהיה רשאי להשיב לרשימת הבקשות באותו האופן. במסגרת דיון קדם המשפט, יקבע בית המשפט את הדרך לדון בכל אחת מהבקשות המנויות ברשימה. לא ניתן יהיה להגיש בקשה שלא נכללה ברשימת הבקשות, אלא ברשות. כמו כן, בעל הדין לא יוכל לציין בקשה במסגרת רשימת הבקשות מטעמו או להגיש בקשה בכתב, אם לא פנה קודם לכן לצד שכנגד והודיע לו שבכוונתו להגיש בקשה בעניין.

דחיית דיונים – ככלל לא: התקנות החדשות מעגנות את הנחיות נשיאי בית המשפט העליון וקובעות, כי מעתה הליך יתקיים במועדו, למעט חריגים ספציפיים המוגדרים בחוק. התקנות מבהירות, כי "שיקולי נוחות, הסכמת בעלי הדין, עומס עבודה, קיום משא ומתן" (הנפוצים בבקשות הדחיה שמוגשות כיום כעניין שבשגרה), ככלל, לא ישמשו עוד עילה לדחייה.

עדויות וסיכומים בעל-פה כברירת מחדל: התקנות החדשות קובעות, כי לבית המשפט שיקול הדעת לקבוע בכל תיק שמא העדויות הראשיות יישמעו בעל-פה או בכתב. יחד עם זאת, התקנות החדשות מעניקות בכורה לשמיעת עדויות בעל-פה (בשונה מהיום, כאשר העדויות הראשיות מוגשות, בדרך כלל, בכתב), למעט בתביעות שסכומן מעל 2.5 מיליון ₪, בהן תינתן עדיפות לשמיעת עדויות בכתב. באותו האופן, התקנות קובעות כי סיכומים יוגשו מעתה בעל-פה, למעט במקרים מסוימים בהם בית המשפט יהיה רשאי להחליט על הגשת סיכומים בכתב.

פסיקת הוצאות ריאליות כברירת מחדל, גם בבקשות ביניים: התקנות החדשות קובעות כי יש להטיל הוצאות ריאליות, המשקפות את העלות האמתית של ניהול המשפט, בהתאם לצירופן של כל ההוצאות שהוצאו בעין ושנדרשו להליך. שינוי מרענן נוסף הוא, כי בתום כל דיון בבקשת ביניים, יפסוק בית המשפט הוצאות ביחס לאותה בקשה (להבדיל מהיום, כאשר, בדרך כלל, בתי המשפט דוחים את ההכרעה בעניין ההוצאות ביחס לאותה בקשת ביניים לסוף ההליך).

הנה כי כן, מדובר ברפורמה של ממש, ואין ספק כי, ככל שינוי, גם כאן הדבר יצריך תקופת הסתגלות ולמידה לא קצרה בקרב השופטים ועורכי הדין כאחד, אשר יאלצו להתרגל ל"כללי המשחק" החדשים. מדובר ברפורמה רחבה ומורכבת, כאשר עם הזמן והניסיון יתברר כיצד יפורשו הוראות התקנות החדשות וכיצד ייושמו בפועל.

אנו עומדים לרשותכם לכל שאלה/הבהרה בעניין.

הבהרה: עדכון זה נועד לספק מידע כללי בלבד. הוא אינו מהווה ניתוח מלא או שלם של הסוגיות הנדונות, אינו מהווה חוות דעת משפטית או ייעוץ משפטי ואין להסתמך עליו

תובענות ייצוגיות

info@codenet.co.il (my target) — Wed, 29 Jun 2022 13:34:11 GMT

תוקפם של "הסדרי הסתלקות מתוגמלת" במסגרת בקשות אישור תובענה כייצוגית

ביום 5 באוגוסט 2018 פורסם פסק דינו של בית המשפט העליון (ניתן בהרכב של שלושה; כב' השופט י' עמית, כב' השופט נ' סולברג וכב' השופטת ע' ברון) הדן בסוגיית תוקפם של הסדרי הסתלקות במסגרת בקשת אישור תובענה כייצוגית (להלן: "בקשת אישור"), הכוללים גמול לתובע הייצוגי ושכ"ט לעורך דינו (המכונים גם "הסדרי הסתלקות מתוגמלת").

ס' 16 לחוק תובענות ייצוגיות התשס"ו-2006 (להלן: "החוק") קובע מתווה להסתלקות במסגרת בקשות אישור. על אף שמתווה זה אינו כולל הסדרי גמול לתובע הייצוגי ולעורך דינו, בפרקטיקה הסדרי ההסתלקות המובאים בפני בתי המשפט כוללים, ברובם, גם בקשה לפסיקת גמול ושכ"ט. היות שמרבית ההליכים הייצוגיים בישראל מסתיימים בדרך של הסתלקות מבקשת אישור התובענה כייצוגית (57%) - התעוררה מחלוקת עקרונית האם ראוי לתת להסדרים אלה תוקף ובאילו תנאים.

על כן, בית המשפט העליון מצא לנכון לדון בשאלה עקרונית זו ולקבוע מתווה לדיון בבקשה לאישור הסדרי הסתלקות מתוגמלת.

קודם לכן, עומד בית המשפט העליון על חשיבותו של הכלי הייצוגי ככזה אשר קורא תיגר על כשל השוק המונע מנפגעים למצות את תביעותיהם האישיות בשל שיקולי כדאיות כלכלית, ובכך מקדם את אכיפת הדין ואת ההגנה על זכויות הפרט. כדי לקדם כלי זה, החוק יצר תמריץ כלכלי לתובע הייצוגי ושכר טרחה לבאי כוחו, שכן תמריץ זה הוא "הקטר המניע את רכבת התובענות הייצוגיות" ויאפשר את השגת המטרה הציבורית שביסוד כלי זה. ולכן, מבהיר בית המשפט העליון שאין פסול בתמריץ זה, כל עוד הדבר עולה בקנה אחד עם טובת הקבוצה.

עדיין, במקרה של בקשת הסתלקות (אשר מוגשת בדרך כלל במצבים שבהם סיכוייה של התביעה הייצוגית נמוכים), עולה החשש לבעיית נציג לפיה פסיקת גמול ושכ"ט תוביל להסתלקות גם מבקשת אישור מוצדקות, אך כדי לגרוף רווח קל ומהיר לתובע הייצוגי ובא כוחו. מעבר לכך, הסתלקות מתוגמלת עלולה להוביל להגשת תביעות סרק (שכן פעמים רבות על אף שמוגשת בקשת אישור חלשה, הגוף הנתבע ייתכן ויעדיף להגיע להסדר הסתלקות מתוגמלת מוקדם ככל הניתן בכדי שלא להמשיך ולהשקיע משאבים וזמן בלהתגונן).

על בסיס שיקולים אלה קובע בית המשפט העליון את המתווה הבא:

הכלל הוא שאין לפסוק גמול ושכר טרחה לתובע המייצג ולבא הכוח המייצג במסגרת הסתלקות מבקשת אישור תובענה כייצוגית. עם זאת, כחריג לכלל, יש להיעתר לבקשות להסתלקות מתוגמלת רק במקרים מתאימים.

בשלב הראשון, על בית המשפט הדן בבקשה לפסיקת גמול ושכ"ט במסגרת הסדרי הסתלקות לבחון האם ראוי להיעתר לבקשה. במסגרת שלב זה עליו לשקול את השיקולים הבאים: הראשון, קיומה של עילת תביעה לכאורה נגד הגוף הנתבע; והשני, האם ההליך הייצוגי השיג תועלת ממשית עבור חברי הקבוצה המיוצגת. כמו כן, על בית המשפט לקחת בחשבון שיקולי "רוחב" ובהם את הסכנות הגלומות שתוארו לעיל בהסדרי הסתלקות מתוגמלת, ולכן לנקוט משנה זהירות באישורם של הסדרים אלה.

בנוסף, נדרש שהחלטת בית המשפט בבקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה תהיה מנומקת, על מנת להבטיח כי החלטה זו נסמכת על שיקולים מתאימים ורלוונטיים.

בשלב השני, לאחר שהחליט בית המשפט כי יש לאשר גמול ושכ"ט במסגרת ההסדר, עליו לבחון את גובהם בהתבסס על העקרונות המנחים שבחוק ביחס להסדרי פשרה. בית המשפט העליון מבהיר כי לבית המשפט שדן בבקשה שיקול דעת רחב ושהעקרונות המנחים בעניין אינם ממצים ואינם מחייבים - ההכרעה תיעשה בהתבסס על מכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות. עקרונות מנחים אלה יהיו, בין היתר, התועלת שהסב ההליך הייצוגי לחברי הקבוצה, טרחת התובע המייצג ובא כוחו, הסיכון שנטלו על עצמם בהגשת ההליך וניהולו ומידת החשיבות הציבורית הגלומה בהליך. לעניין בא כוח הקבוצה, ניתן בנוסף לשקול את הוצאותיו במסגרת ההליך, האופן שבו ניהל את ההליך והפער שבין הסעדים שהתבקשו בבקשת האישור לבין הסעדים שנפסקו בסופו של יום לטובת הקבוצה. בית המשפט העליון מדגיש, כי תגמול מוסכם בין הצדדים הוא אך בגדר המלצה וכי בעת פסיקת הגמול יש ליצור מדרג בהתאם לשלב שבו הסתיים ההליך ובהתאם לחשיבות הציבורית הגלומה בהליך.

לבסוף, בית המשפט העליון מבהיר, כי מתווה זה אינו מהווה "נוסחת בית ספר" ובסופו של דבר שיקול הדעת מסור לערכאה הדיונית. בשל כך, אין ערכאת הערעור נוטה להתערב בהחלטות בדבר פסיקת גמול ושכר טרחה בדומה לפסיקת הוצאות בהליכים אזרחיים "רגילים". עם זאת, קיים יסוד להרחבה מסוימת של פתח ההתערבות כאשר מדובר בהליכים ייצוגיים, לנוכח השלכות הרוחב הנודעות שצוינו לעיל.